את הלחם שלי אני אופה כבר שנים רבות בבית, התחלתי באופה לחם, המשכתי בלחם מחמצת ובשנים האחרונות מעיזה ומוכרת בכמויות קטנטנות לקהילה מסביבי.
יש תגובות מגוונות מהילדים הפרטיים שלי לגדילה עם לחם מחמצת - כשהמתבגר היה קטן הוא עשה החלפות של לחם רגיל על הכריכים ששלחתי לו, היום הוא אומר "רק היום כשאני גדול אני מבין כמה זה טעים", השני שלי הכי אוהב לאכול סלט בצהריים ומבחינתו לחם גרעינים זו חגיגה, השלישי מעדיף פיתה לבנה בכל רגע נתון אבל מתפשר על לחם מחמצת חלק עם שמן זית שמעניק רכות, והרביעית אוכלת את השאריות של כולם בלי הקשה כי עוד אין לה את כל השיניים.
לפני שנה וחצי עברתי בתוך שבוע וחצי מלגור במשאית בחוות בודדים בדרום לבית ביבנאל, אם תשאלו למה - יש כאן בית ספר יער והיה בו מקום.
מתן ואתי, זוג יבנאלים שעברו (גם) מאותה סיבה התחילו לגדל חיטה אורגנית כדי לבדוק אם היא מתעכלת טוב יותר אצל הילדים שלהם שרגישים לגלוטן וגם כדי לספק בטחון תזונתי לתושבים. בטחון תזונתי זה מונח שנשמע חשוב וגדול למשהו שבעצם אומר - אם חסרות עגבניות בישראל לנו אין בעיה כי יש כאן ליד הבית מי שמגדל עגבניות.
התמכרתי לקמח האורגני והטרי אבל כמו בכל התמכרות הדילר נהיה קשה להשגה.
בשנה השניה של הקציר מתן מכר את רוב התוצרת כבר בחודשיים הראשונים ואני שחשבתי להסתמך עליו נשארתי בלי אספקה שוטפת של קמח טרי, מקומי וטעים. ניסיתי קמח מהסופר וגם הזמנתי מטחנות קמח ידועות, אבל אי אפשר היה לנצח את הטעם של הקמח הטרי המקומי.
בצר לי הלכתי על אפשרות אחרת - מי שזרע וקצר את החיטה האורגנית למתן הוא חקלאי יבנאלי בשם נבות שעוסק בחיטה כבר שנים רבות.
החלטתי להסתכן ולקנות ממנו שלושים קילו חיטה ולטחון את כולה. למה להסתכן? ביבנאל חם ומפאת סכנת חרקי הקמח מומלץ לאכסן את החיטה במקרר. נבות אמר לי שעד שלושה חודשים אני בטוחה מחרקים אם מאכסנת במקום יבש וכך לאחר כבוד הוחלט חדר הילדים כמקום האכסון האידאלי לחיטה.
היתרון בחיטה של נבות לעומת מתן היא שהוא מעביר את הגרעינים מיפוי שמוציא את כל החיטה השבורה ומשאירה רק את הטובה ביותר. החסרון שהוא מרסס את החיטה שלו טרום הנבטה לעומת מתן שלא מרסס כלום.
החלטתי גם לקנות עשרים קילו חיטת דורום שמסתבר שממנה מכינים בורגול כי אם כבר מגיעה לטחנת הקמח אז שתהיה לי ולקהילה מג'דרה איכותית טריה.
טחנת הקמח ממוקמת באיזור התעשיה של סחנין, זו לא הבעיה. הבעיה שבצפון אין וויז או יש וויז לסירוגין. יצאתי בבטחה מהבית עם וויז תקין אבל אחרי עשרים דקות מצאתי את עצמי לפי הציור במסך משייטת בחלל הבלתי נגמר.
תוך כדי תנועה התברר לי גם שאנשי סחנין לא שמעו על ההחלטה שלי לנסוע בשבת לטחון קמח כי יש פחות תנועה בכביש ובסחנין בשבתות יש פקקים אימתניים. בעודי נוסעת לי אל עבר הלא נודע החלטתי להשתמש בטכנולוגיה שעבר זמנה - לשאול אנשים. מסתבר שהייתי צריכה לנסוע הרבה אחורה, ולמטה והצידה ובסוף זה קרה - הגעתי לטחנת הקמח.
איזו רמת טחינה את רוצה לדורום הוא שאל? עשה טחינת נסיון - לא, אמרתי, יותר עבה. טחינה - שניה, יותר עבה, גם בשלישית רציתי להגיד עוד קצת יותר עבה אבל כבר לא היה לי נעים וגם לא הייתי בטוחה שבורגול למג'דרה הוא אכן יותר עבה.
כדי לצאת מתחנת הקמח בעל הטחנה ביקש ממישהו שיסע איתי עד לכביש הראשי, תודה לאל על בטחון תזונתי וחומר אנושי.
ולמה כל זה קשור לסבונים, לקרמים ולשמפו שמייצרת?
קודם כל כי אני מעדיפה לקנות הכל מקומי - הקמח המקומי הטרי הוא באיכות ובטעם מעולים פי כמה ממה שניתן לקנות במכולת, נבות הסביר לי שזה גם בגלל שמשאירים את החיטה הפחות טובה שהוא מסנן.
לקנות מקומי אומר שאני קונה את הפלפלים מניסן החקלאי ביבנאל שהקים גינת ירק מפוארת, את הביצים מיבנאלים אחרים שנותנים לי הנחה תמורת זה שמביאה להם את הקומפוסט שלי, כלומר שאריות הפירות והירקות, את כל מוצרי המזון היבשים קונה מחנות בשוק של טבריה שמביאה אחת לשבוע הזמנות ליבנאל ואת הפירות והירקות מעדיפה לקנות בסופר של כפר כמא, כפר צ'רקסי ליד יבנאל.
את היוגורט אני קונה מהשכנה שיש לה פרה, את הדבש מהשכנים מול השכנה ואת המנגו מחקלאים שמגיעים עד אלינו.
בתפיסת העולם שלי אני רוצה להתבסס בצריכה שלי כמה שיותר על האנשים שסביבי, אני יודעת שהפרה והתרנגולות גדלות טוב, שהפלפלים גודלו על ידי הבן שלי שעבד בקיץ בגינת הירק, שהקמח מגיע מחיטה שגדלה סמוך אלי והיא הכי טובה שיכולה להשיג.
התרומה המקומית שלי למוצרי הצריכה היא הסבונים, הקרמים, הלחמים ובחורף גם ציר עצמות מחזק אם הילדים לא מחסלים אותו (הם שותים אותו בבוקר, נראה לי שבעיקר בגלל האטריות הדקות שמוסיפה אבל כל עוד זה מוכר את המוצר אני בעד).
אם ארחיב עוד קצת את היריעה יכולה גם להגיד שהבחירה בייצור מקומי או ביתי תורמת לשלום.
יש שלושה מונופולים בעולם - בלקרוק, ונגארד וסטייט סטריט ששולטות ברוב תעשיית המזון, הנשק, התרופות והתקשורת. כדי שתעשיית הנשק תשגשג צריך מלחמה, כדי למכור חיסונים צריך מגיפה, כדי לקדם אנרגיה ירוקה צריך משבר אקלים וכדי שכולם ידעו על זה צריך לשלוט בגופי התקשורת. בכל רגע נתון יש משבר כלשהו בעולם. מלחמה יוצרת בלבול, מתח ופחד שעוזרים לשלוט על דעת הקהל ואז קל יותר לשלוט בנו. מה שכן אפשר לעשות כנגד הפחד והמתח שזורים בנו הוא לחזור למטה, לאדמה, לנשימה, לאנשים שסביבנו שתומכים בנו, וללמוד להתבסס אחד על השני בכל מה שצריכים בחיים.
שורה תחתונה - להכין סבון זה כמו להכין ריבה, יוצא יותר טוב בבית אם יודעים איך.
אם לא יודעת איך מוזמנת לשאול אותי מה המתכון שלי לריבה או שנארגן סדנת סבונים אצלך בבית.
התנאים מנוסחים מטעמי נוחות בלשון נקבה בלבד ומתייחסים לנשים ולגברים כאחד.
ברוכים הבא לאתר sauchasoap.com ( להלן “האתר” ). אתר זה עושה את המירב על מנת לספק את השירות והמוצר הטוב ביותר בתמורה לכספך. הסכם משתמש זה ( להלן “הסכם”) הוא הסכם בין האתר וכל משתמש (להלן “משתמש”) המסדירים את השימוש שלך באתר. בשימוש באתר את מודה שקראת את התקנון בקפידה והסכמת לתנאים והתקנות הרלוונטיות. הרכישה באמצעות האתר כפופה לתנאים המפורטים בתקנון זה ועצם רכישת המוצר באתר תהווה הצהרה מצד המשתמש כי קרא את הוראות תקנון זה, הבין אותן והסכים להן. התקנון מהווה חוזה מחייב בינך לבין החברה.
האתר שומר לעצמו את הזכות הבלעדית לערוך, להסיר או להתקין באתר כל מידע, וכן להסיר או להתקין כל מוצר או שירות למכירה, ללא כל התראה מוקדמת.
כל מי שמבצע פעולה כלשהי באתר מצהיר כי הוא מודע לתקנון האתר ולכללי ההשתתפות באתר ומקבלם, וכי לא תהיה לו או למי מטעמו כל טענה או תביעה כנגד בעלי האתר או מפעיליו או מי מטעמם, מלבד טענות הקשורות בהפרת התחייבויות בעלי האתר או מפעיליו על פי תקנון ותנאי שימוש אלו.
בברכה ובאהבה,
לירז רפאל
בית זית
ולשאת בעלויות משלוח זה.
הגפן 73
בית זית
עם קבלת המוצר על ידי החברה והסכמה על כך שהמוצר פגום, תזכה החברה את הלקוח במחיר ששילם עבור המוצר הפגום, במחיר משלוח המוצר אל הלקוח וכן במחיר שליחת המוצר בדואר רשום חזרה אל החברה. הזיכוי יתבצע לאמצעי התשלום בו שילם הלקוח.